כאנשים בתפקידי ניהול יש לכם אחריות גדולה על הכתפיים.
לא לדאוג לעצמכם זה בדיוק ההיפך מלעשות את התפקיד שלכם טוב.
איפה זה בא לידי ביטוי הרבה פעמים?
כשאתם קובעים לכם מרתון פגישות בלי הפסקה,
לא יוצאים לשירותים או לאכול –
ואז מגיעים לתחושה של תשישות, שחיקה, לחץ ועייפות.
בכל פעם שאתם עושים את זה,
תזכירו לעצמכם שזה ניהול גרוע.
מה יקרה אם נעבוד בלי הפסקות?
- ההחלטות שתקבלו במצב כזה פחות טובות, יש פחות יצירתיות,
הדברים נראים יותר מסובכים ואתם מפספסים פתרונות טובים.
- הרגשת חוסר הסבלנות והעצבנות מדבקת ומשפיעה לרעה על הצוות.
במקום להרים את הצוות אתם גורם שמוריד את האנרגיה.
- כל דבר ייקח לכם יותר זמן.
בסופו של דבר תעבדו הרבה יותר קשה והרבה יותר זמן על כל דבר,
מאשר כשאתם שבעים ורעננים.
- אתם נותנים לצוות דוגמה לא טובה.
אי אפשר לתת לצוות מסרים של איזון וניהול עצמי
ולהדגים התעלמות מוחלטת מניהול האנרגיה שלכם.
הם יעשו את מה שהם רואים ותמצאו את עצמכם
בתרבות ארגונית מאוד לא מיטיבה.

אז מה כן לעשות?
- שריינו לעצמכם הפסקות בלו”ז בלי רגשות אשם!
- בין הפגישות קומו מהכסא, תעשו סיבוב ותחלצו את העצמות.
- ארגנו לעצמכם אוכל מזין ומספיק שתיה.
- אפשרו לעצמכם הפוגות קצרות שבהן הראש נח לכמה רגעים מהעבודה.

זכרו:
לעשות הפסקות ולדאוג לעצמכם
זו לא רק הזכות שלכם כבני אדם
אלא גם החובה שלכם כמנהלים ומנהלות!